#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר. במה מדובר [באיזה יום אסור]. רש""י ותוס'. ב] טעם האיסור לרש""י."	"א] רש""י- בשבת [וכן בחוה""מ, כהמשך הגמ']. ר""ת- באבילות, אבל במועד וכ""ש בשבת מותר, דלא אתי לזלזולי.<br>ב] שיחשבו שהיום נתן לו [רש""י]. ובשו""ע פי' שיאמרו שהוא שכיר יום בלא קציצה, שזה אסור."	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר. ב' אופנים שגם חוץ לתחום אסור.	"א' איכא מתא דמקרבא להתם אסור. [דהם רואים, ויחשדו. עי' רש""י, ורש""י כת""י ושו""ע].<br>ב' בחולו של מועד דשכיחי אינשי דאזלי ואתו להתם אסור."	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת חוץ לתחום איקלע כו' ולא עלו לגביה, ואיכא דאמרי הוא נמי לא על בגוויה. והאמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר.- 2	"אדם חשוב שאני ואיכא דאמרי סיועי סייע בתיבנא בהדייהו [עי' רש""י כת""י שלקחו תבן שלו, והוא לא ידע.  ועי' תוס' רא""ש]."	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב חמא שרא להו לאבונגרי דבי ריש גלותא למיעבד להו עבידתא בחולא דמועדא. הרי אסור לעבוד תמורת שכר.	אמר -כיון דאגר לא קא שקלי שרשויי הוא דקא משרשו ליה ולית לן בה. [שרשויי- ריוח בעלמא כדי סעודתם שאוכלים.<br>והך גמ' הוא המקור לאיסור לעבוד תמורת שכר, גם עבודה שמותר לעשותה במועד].	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבל קיבולת במועד, לעשותה לאחר המועד.	"כן [בין לגוי בין ליהודי. משנ""ב]. ובלבד שלא ימדוד ושלא ישקול ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול.<br>[ולתת לגוי לעשות במועד, אסור. דכל שאינו עושה, אינו אומר לנכרי ועושה]."	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן אין מרביעין בהמה בחולו של מועד כיוצא בו.. [2].	אין מרביעין בבכור ולא בפסולי המוקדשין [דחשיב עבודה, דהא גבי מועד חשיבא ליה מלאכה].	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים. למאי הלכתא. ב] כמו איזה דין בחוה""מ."	אמר רב דניאל בר קטינא (אמר רב) לומר שהן עקורות ואין למידות זו מזו. [כמו כותים, שבמאי דאחזוק אחזוק ובמאי דלא אחזוק לא אחזוק].<br>ב] דאמר שמואל זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא רב דימי מנהרדעא אמר זופתין חביתא ואין זופתין כוזתא מר חייש לפסידא ומר חייש לטירחא.	"מו""ק יב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור. מה הדין ביש לו ישן, האם מותר להטיל חדש.	"הוי הערמה [שאומר שהטילו לצורך המועד]. והוא מחלוקת אם מותר להערים בחוה""מ."	"מו""ק יב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו.	אמר ליה צנעא דהני יממא הוא כיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא.	"מו""ק יב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו. א] צדדי הספק. ב] מהיכן פשטו.	א] גברא קניס רבנן והא ליתיה או דלמא ממונא קניס רבנן והא איתיה.<br>ב] אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעית [ניטלו קוצים. ועי' תוס' שהיינו קוצים תלושים] תזרע למוצאי שביעית. נטייבה או נדיירה [ב' אופני זיבול] לא תזרע למוצאי שביעית. ואמר רבי יוסי בר חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן הכא נמי וכו'.	"מו""ק יב:"		
